טיפים ועצות

• במקרה של פיצוץ צינור מים בדירה, ראשית יש לסגור את הברז הראשי בשעון המים כדי למנוע הצפה. במידה והפיצוץ או הנזילה מתחילים מאחורי שעון המים או בתוך הדירה, נא להזמין אינסטלטור פרטי, במידה וזה לפני שעון המים, אז בנזילה צריכים לטפל הוועד, במידה והנזילה היא באזור שעון המים הראשי נא לצלצל למוקד העירוני 10
• רצוי להחזיק בבית ספירלה (קפיץ) או פומפה ,כדי לסייע במהירת בפתיחת סתימות קלות.
• מומלץ לנקות את דוד השמש והקולטים מידי שנה כדי למנוע ירידה של לחץ המים
• מומלץ לנקות את הסיפון מתחת לכיורים מידי חודש ,נא לזכור כי הפירוק של הכוסית מתבצע בסיבוב שמאלה והסגירה ימינה ,וכן יש לוודא שהגומיה נמצאת במקומה
• מומלץ לבדוק פעם בשנה את החיבור בין הכיור לאריחים, בין האמבטיה לאריחים, ואם ישנו רווח יש לסתום באמצעות רובה
• אם לא יוצא מים מהברז נא לבדוק קודם כל אם הפילטר בפייה של הברז לא סתום
• לפני עונת הגשמים מומלץ לבדוק את אטימות הגג, במידה ויש התנפחויות של הזפת יש להזמין בעל מקצוע
• התקינו חסכמים בכל ברזי המים כולל מקלחת. החסכם הוא מתקן המחדיר בועות אוויר לתוך זרם המים, ההתקנה היא בפיית הברז לפני הרשת, כך שגם פתיחה מלאה של הברז לא תגביר את הספיקה
• ודאו שבאסלת השרותים אין דליפה. ניתן לבדוק זאת ע"י הנחת נייר טואלט ביציאת המים. במידה והנייר רטוב יש להחליף את האטם או הניאגרה. איבוד מים במקרה כזה עלול להגיע לקוב מים ביממה
• תקנו ברזים דולפים .ברז דולף, עלול להזרים כ – 500 ליטר מים ביממה, היישר לביוב
• בצעו בדיקת נזילות מידי חודש. לצורך הבדיקה יש לסגור את כל הברזים בבית, בזמן שכל הברזים סגורים הפרפר האדום הנמצא במד-המים אמור לא להסתובב
• הפעילו את מדיח הכלים רק כשהוא מלא
• התקינו ניאגרה עם אפשרות לחצי הדחה. השרותים הם צרכן המים הראשון בכמותו בבית, בכל הדחה מלאה אתם מורידים לביוב כ – 9 ליטר עד 12 ליטר מים (בארה"ב שונה התקן ,ומיכלי ההדחה של הניאגרות הוקטנו לנפח של 6 ליטר)

• לבדוק את קריאת המונה, כולל הסיפרה האדומה המציינת את מאות הליטרים ,בשעה 12:00 בלילה ולאחר מכן בשעה 6:00 בבוקר.
• בין השעות האלה אין להשתמש במים, אם קיים הפרש בין קריאת הלילה לבוקר, סימן שישנה נזילה וצריך להזמין בעל מקצוע, כדי לאתרה ולתקנה כדי למנוע בזבוז מים ותשלום יתר

• צריכה פרטית – כמות הצריכה במ"ק (מטר מעוקב) ,הנקבעת לפי ההפרש בין הקריאה האחרונה (הנוכחית) של מד המים הדירתי (השעון) לבין הקריאה הקודמת בתוספת צריכה משותפת(אם קיימת).
• צריכה משותפת – בבניין בו קיימים מדי מים דירתיים ומד מים ראשי. כמות הצריכה המשותפת מחושבת באופן יחסי לפי מס' היחידות בבניין.
• הרישות מתבצע על בסיס ההפרש בין סך כל הצריכה בכל מדי המים הדירתיים לבין הצריכה שנמדדה במד המים הראשי. בנכס המשמש למגורים בלבד החלוקה מתבצעת באופן שווה בין מספר היחידות בבניין.
• בנכס אחר החלוקה נעשית באופן יחסי לצריכת המים הנמדדת במד המים המשמש כל צרכן בנפרד.
• בבניין בו יש מד מים אחד משותף הצריכה לכל דייר מחושבת לפי החלק המתאים ליחס שבין מספר החדרים + חדרי השירות (נק' נוספת אחת) המוחזקים על ידיו לבין המספר הכולל של החדרים שמד המים משמש אותם ,מה שנקרא בחשבון "מפתח חלוקה".
• צריכה המחושבת ע"פ הערכה כאשר אין אפשרות לבצע את קריאת מד המים מכל סיבה שהיא ,מקום שמד המים סגור ,מד המים אינו תקין , ועוד. הצריכה מחושבת ע"פ הערכה המבוססת על צריכה שנמדדה בתקופה קודמת/או בתקופה מקבילה אשתקד

• אנחנו ממליצים לצרכנים הצורכים ממד מים משותף לבצע הפרדת מדידה.
• מד מים משותף הינו מד מים אחד המספק למספר צרכנים, חלות הצריכה מבוצעת ע"פ מספר חדרים בנכס אחד לעומת מספר החדרים הכולל בדירות המחוברות למד המים המשותף, לפי כך אנו מציעים לצרכנים לשלם לפי צריכותיהם בפועל, ע"י הזמנת מד מים נפרד וכל זאת כדי לחסוך בהוצאות מיותרות.

• החשבון בגין אגרת המים מורכב מצריכה פרטית – הצריכה נקבעת לפי ההפרש בין קריאת המד הנוכחית לקריאת המד הקודמת.
• צריכה משותפת – צריכת מים משותפת היא ההפרש בין סך הצריכה במדי המים הדירתיים ובין הצריכה הנמדדת במד המים הראשי ומחולקת בין הדיירים עפ"י תקנות המים (תעריפים למים ברשויות המקומיות) (תשנ"ד, 1994). צריכת המים המשותפת תיווסף לצריכה הביתית או הצריכה למטרה אחרת לה משמשים המים בנכס.
• אגרת ביוב – אגרת הביוב נגבית ממי שמחובר לרשת הביוב העירוני ומחושבת לפי כמות המים המסופקת לנכס. כמות מים, שלא הוזרמה לרשת הביוב העירונית והשתמשו בה לגינון נוי, פטורה מאגרת ביוב.
• זיהוי מים – מספר הנועד לזהות את מד המים הפרטי של התושב מתוך מערכת מדי המים של הבניין בו הוא מתגורר.
• מספר הנכס – תואם למספר הנכס בארנונה, כדי שהנתונים במערכת המחשוב של מי נתניה יתואמו לנתונים במערכת המחשוב של העירייה.
• מספר מד מים – מופיע מתחת לזכוכית בה מצוינת הצריכה במד המים. המספר נועד לשייך את מד המים ללקוח במערכת המחשוב של מי נתניה. כך אנו יכולים לדעת מהי ההיסטוריה של מד המים, והתושב יכול לוודא שאכן מספר מד המים המופיע בחשבון הוא המספר המופיע במד המים שלו.
• מהות השימוש – קוד המסווג את צרכי השימוש שנעשו במים – עסקי, פרטי, צריכה על פי הקצבה למספר נפשות, השקייה וכו'.
• תיאור – הסבר מילולי של קוד מהות השימוש.
• הקצבה – מציין האם ובאיזו כמות זכאי הלקוח להקצבת מים עבור השקיית גינה לתקופה האמורה.
• תאריך הקריאה – התאריך בו התקיימה קריאת צריכת המים (נמדדת בקו"בים).
• קריאה קודמת – נתוני הצריכה אשר נמדדו בתקופת החיוב הקודמת.
• קריאה נוכחית – נתוני הצריכה אשר הופיעו בקריאת מד המים האחרונה.
• תוספת לצריכה – מציין האם ישנה תוספת צריכה אשר אינה מופיעה במד המים. לדוגמא, במקרים בהם מד המים עצר או הוחלף – בפרק הזמן שבין הקריאה הנוכחית לקודמת מציינת התוספת לצריכה את הכמות שנקראה במד המים הישן.
• צריכה משותפת – צריכת המים המשותפת לכלל דיירי הבית המשותף. הצריכה הכוללת של הבניין נמדדת על ידי מד מים כללי המותקן בכל בניין. הצריכה הפרטית של כל דייר נמדדת על ידי מדי מים אישיים השייכים לכל אחת מהדירות. חישוב הצריכה המשותפת נעשה על ידי הפחתת סך כמות המים הנמדדת במדי הצריכות הפרטיות מסך כמות הצריכה שנמדדה במד הכללי. בהתאם לחוק, הצריכה המשותפת מחולקת בין יחידות הדיור וחלק יחסי מתווסף לצריכה הדירתית כצריכה פרטית לכל דבר. החיוב עבור צריכת מים משותפת נובע, בין השאר, משימוש בצנרת הראשית לצרכים המשותפים של הבניין, כגון שטיפת חדרי מדרגות, השקיית הגינה ועוד.
• סוג קריאה – מפרט האם כמות הצריכה לחיוב נעשתה לפי קריאת מד המים או על פי הערכה. הערכה נעשית במקרים בהן אין גישה למד המים בשל שער סגור, כלב הקשור בסמוך, שיחים המסתירים את מד המים וכו'.
• קוד – קוד של סוג הקריאה. נועד לזיהוי על ידי המחשב.
• סיבה – הסבר למקרה בו החיוב נעשה על בסיס הערכה ולא על בסיס קריאה. לדוגמא, שער סגור.
• תקופת חשבון – חשבונות המים נשלחים לבתי התושבים אחת לחודשיים. כל משלוח שכזה מוגדר כתקופה.
  ישנן שש תקופות: – תקופה 1: נובמבר – דצמבר. תקופה 2: ינואר – פברואר. תקופה 3: מרץ – אפריל. תקופה 4: מאי – יוני. תקופה 5: יוני – יולי. תקופה 6: אוגוסט -ספטמבר
• גרף – מציג את התפלגות צריכת המים הפרטית בלבד( ולא המשותפת) בתקופות החשבון האחרונות.
• פירוט מחירים – פירוט של כל מדרגות המחירים לפיהן מחויב הלקוח ישנם תעריפים שונים לצריכה שונה – מגורים, עסקים, תעשייה וגינון.
• טבלת פירוט המחירים – מים מצוין כקוד 2. ביוב מצוין כקוד 3. במידה שקיימים זיכוים הם יופיעו בטבלה זו.
• מספר מסלקה – המספר המזהה של החשבונית במערכת. נועד לזהות את החשבון
• אחת לחודשיים מתבצעת קריאה של כל מדי – המים ברחבי העיר. על פי קריאה זו נקבע החיוב לכל צרכן . כדי לאפשר קריאה אמינה ומדוייקת יש לוודא גישה נוחה למד – המים, במידה ולא תתאפשר גישה למד – המים, תחייב העירייה את הצרכן על פי הערכה, על בסיס תקופה מקבילה בשנים הקודמות. לחילופין זכאי צרכן מסוג זה לבצע קריאת מים באופן אישי ולדווח עליה למחלקת הגבייה. כל צרכן רשאי לבקש בדיקה של מד המים במקרה של צריכת מים מופרזת לבדיקה במעבדה ובמקומו תתקין העירייה מד מים חלופי. הצרכן יחוייב טרם הפנייה , רצוי לבדוק שלא קיימת נזילה במערכת המים . הצרכן יחוייב בתשלום עבור הבדיקה. אם מד – המים אכן אינו תקין, יוחזר הכסף ששולם בגין הבדיקה

• גינה פרטית היא גינה מושקית ממד המים המחובר לדירה.
• ההנחה לגינה ניתנת לפי שטח הגינה המוצהר.
• החיוב בתעריף לגינות נוי יעשה מעל ל 8 מ"ק הראשונים ליח' דיור, למשפחה המונה עד 4 נפשות או מעל הכמות המוגדלת אם גרים בדירה 5 נפשות ויותר.

• גינה שהמים המשמשים להשקייתה נמדדים באמצעות מונה ראשי, בהגבלה של חצי דונם לכל בית.
  להנחה זכאים דיירי הבניין המשתמשים בנכס לצרכי מגורים, עם כמה מגבלות:
• ההקצבה הכוללת ההנחה תינתן במסגרת החיוב בגין הצריכה המשותפת.
• ההקצבה תחול מהראשון לאפריל ועד סוף נובמבר.
• חישוב החיוב בתעריף לגינות נוי יתחיל מכמות הגדולה מ-8 מ"ק הראשונים ליחידת דיור עבור משפחות שבהן 4 נפשות ומעבר לכמות המוגדלת אם גרים בדירה 5 נפשות ויותר.

ריח העולה ממערכת השופכין (ביוב) עשויה לנבוע ממספר סיבות:

• בתוך הצנרת קיימים שיירים שיוצרים גז אשר אמורים להשתחרר אל האויר הפתוח באמצעות צינור אויר.
• צינור האויר עשוי להיסתם ע"י קינון של ציפורים או כל חדירה של גוף זר, כמו כן, לעיתים במהלך שיפוץ שנערך בבית נפגע צינור האויר. ייתכן ותוכלו בעצמכם לזהות את הפגיעה אך רק איש מקצוע מיומן יוכל לטפל בבעיה.
• הסיפון [ האביזר שמותקן מתחת לכיור ] בנוי בצורה מיוחדת שתמנע מהריח לעבור . הצטברות לכלוך עשויה לגרום למעבר ריחות אל תוך הבית.
• קופסאות ביקורת (נקודות ניקוז הממוקמות ברצפה)בחדר האמבטיה, בנויות בטכניקה מסויימת של היקוות מים בתחתית הניקוז ליצירת מחסום לאי עבירות ריחות (כמו באסלות בחדר השירותים) פגם בנקז עלול בהחלט לגרום למעבר ריח אל חדר האמבטיה.

מה אפשר לעשות לפני שקוראים לשרברב

ריח של ביוב עשוי, כאמור, להיגרם מסיפון שהצטברו בו משקעים רבים. ע"מ להיפטר מהריח יש לפרק את הסיפון, להיזהר שלא ישפריצו מים, לנקות אותו מכל מה שהצטבר שם ולהשרות אותו לשעה בדלי עם אקונומיקה ומים. קיימים בשוק תכשירים רבים המסייעים בניקוי לכלוך אשר הצטבר בקופסאות הביקורת, רוב התכשירים מבוססים על בסיס סודה קאוסטיק ( חומר צורב ומסוכן לידיים והעיניים, חובה להקפיד על הוראות השימוש שעל התכשיר) כדאי לנסות להשתמש באחד התכשירים לפני שמזמינים שרברב

ניקוי וחיטוי מערכות מים ומאגרי מים

בבניינים רבים בארץ קיימים מאגרי מים לשתיה. מאגרים אלה משמשים כתחנת ביניים מהרשת העירונית אל דירות הבניין. וכן משמשים את דיירי הבית בשגרת היום-יום.

עפ"י תקנה 1525.2 של מכון התקנים ובהתאם לתקנות בריאות העם נוסח מעודכן אוגוסט 2004 של משרד הבריאות .
מאגר או מיכל מים חייב בניקוי וחיטוי אחת לשנה , טופס 4 ינתן רק לאחר ביצוע ניקוי וחיטוי כל מערכות המים בבניין ע"י בעל מקצוע מאושר .
בנוסף ל ניקוי וחיטוי מאגר המים

יש לבצע פעולות אחזקה תקופתיות במיכלים הרזרביים המותקנים במקצת הבתים (כולל מיכלים על גגות הבתים) וזאת כדי למנוע זיהומים גורמי מחלות או טעמים רעים. בהיעדר ריחות רעים, זחלי יתושים וכד', המחייבים פעולות אחזקה מיידיות, יש לבצע פעולות אחזקה ומניעה לפחות אחת לשנה:

• לסגור את כניסת המים למיכל או לבריכת האגירה.
• לבצע הרקה מלאה של המיכל או בריכת האגירה.
• לאחר ההרקה יש לסגור את פתחי היציאה של המים מהמיכל או הבריכה.
• לנקות את המיכל או הבריכה, באמצעות מברשת עם זיפים קשים ולהתמקד בעיקר בפינות ובאזורים שהמשטחים בהם אינם חלקים.
• לבצע שטיפה עד להוצאתם מהמיכל או הבריכה של כל שאריות הלכלוך.
• חיטוי: החיטוי יבוצע בזהירות רבה ולאחר שהובטח שהמקום שבו הוא מתבצע מאוורר היטב.

פעולת החיטוי כוללת את השלבים הבאים:

• הכנת נוזל החיטוי. מוסיפים לדלי מים חצי כוס של אקונומיקה לשימוש ביתי (ללא חומר בישום).
• מורחים את תמיסת החיטוי על כל מחיצות המיכל או הבריכה.
• ממתינים בין שעה לשעתיים.
• שוטפים את תמיסת החיטוי ודואגים שמי השטיפה יזרמו אל מחוץ למיכל או הבריכה ולא אל הצינור המחובר אל הצנרת הביתית.
• משאירים את המיכל פתוח למספר שעות עד לסילוק ריח האקונומיקה ולייבושו המוחלט.
• סגירת המיכל, מילואו במים ופתיחת ברזי יציאת המים אל הצנרת הביתית.

במידה ויש נזילות או רטיבות בקירות המאגר החיצוני יש לבצע פעולות אלה .

• לרוקן את המאגר ממים ולייבש היטב.
• לטייח את הקירות מחדש ,במיוחד במקומות שיש סדקים.
• לנקות את הקירות והריצפה מאבק ולכלוך.
• למרוח חומר הנקרא פריימר " אגפא- לייט".
• מריחת חומר הנקרא "אגפא-לייט" שהיא מערכת אטימה המבוססת על אבקה יבשה על בסיס מוספים וצמנט באמולוסיה אקרילית מיוחדת

• הקשיות של המים נגרמת מנוכחותם של סידן ומגנזיום הנמצאים במים באופן טבעי ומקורם בסלעי גיר באקוויפר ההר.
  חלק מהמים שחב' "מקורות" מספקת מקורם מקידוחים באזור זה.

מציאותם של שני חומרים אלה במים הוא המקור להיווצרות אבנית בזמן חימום המים.
מים "קשים" אינם מסוכנים לבריאותם של בני אדם.

• לבדוק את קריאת המונה ,כולל הסיפרה האדומה המציינת את מאות הליטרים ,בשעה 12:00 בלילה ולאחר מכן בשעה 6:00 בבוקר.
• בין השעות האלה אין להשתמש במים , אם קיים הפרש בין קריאת הלילה לבוקר ,סימן שישנה נזילה וצריך להזמין בעל מקצוע ,כדי לאתרה ולתקנה כדי למנוע בזבוז מים ותשלום יתר.

• תחילתה בתום תקופת הבדק,ונמשכת שלוש שנים,אלה אם כן המדובר באי התאמה יסודית בחלקי הבניין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג,לקרקע הנושאת את משקל הבניין והנוגעת להבטחת יציבותו ובטיחותו של הבניין. בתקופת האחריות ,נטל ההוכחה לאי ההתאמה או הליקוי הקיימים בדירה ושהנזק שנגרם מקורו בתכנון לקוי או בעבודה לא מקצועית או בחומרים פגומים,חל על הקונה.
• במידה והתגלה במבנה אי התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון,על הקונה לאפשר לתת לקבלן את ההזדמנות הנאותה לתקן את הליקויים תוך זמן סביר.
• בסעיף 7 בחוק המכר (דירות ) נקבע כי בכל מקרה "חוק זה אינו גורע מזכויות הקונה הניתנות לו לפי כל דין " וכי "אין להתנות על הוראות חוק זה אלא לטובת הקונה ".

בכל דוד חייב להיות מותקן שסתום פריקה שתפקידו לשחרר לחץ מהדוד (לרוב בצורת קיטור, אך יכול להיות גם כטיפטופי מים) ברגע שהמים בדוד מתחמם יתר על המידה.

השסתום צריך להיות מותקן על כניסת המים הקרים בדוד (לרוב מסומן בצבע כחול וצריך להיות כתוב על הסימון "מבוא").